#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן דאין מושיבים קדירה ע&quot;ג ב' חביות, באיזה אופן כן מותר?	מלמעלה למטה.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכים את הדלת או הקדירה בבקעת ומדוע?	"לרבנן לא, דלא ניתנו עצים אלא להסקה. ור""ש מתיר.<p></p><p dir=""rtl"">[וגם ר""א בהמשך הדף מתיר, ואע""ג דאית ליה מוקצה כמש""כ רש""י לעיל (ד.)].</p>"	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוליכים את הבהמה במקל ביו&quot;ט ומה הטעמים בזה?	לת&quot;ק אין מוליכים. גם משום דלא ניתנו עצים אלא להסקה. ואף לר&quot;ש דניתנו משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא.</p><p dir='rtl'>לראב&quot;ש מוליכים.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צולים ביו""ט בעץ חדוד יבש או רטוב, ואיך להלכה?"	מח' רב ששת ור&quot;נ.</p><p dir='rtl'>י&quot;א דפליגי ביבש, אי לא ניתנו עצים אלא להסקה, או מה לי לצלות בו מ&quot;ל בגחלתו.</p><p dir='rtl'>או ביבש לכו&quot;ע שרי, והמח' בלח אי אמרינן דחזי להסק גדול.</p><p dir='rtl'>ולהלכה לח אסור יבש מותר.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת רבא במוקצה ומה הראייה?</p><p dir='rtl'>ומה הקשו ע&quot;ז ותירצו?	אית ליה. מהא דלא תכנס אשה לבין העצים ליטול אוד, ואוד שנשבר אסור להסיקו.</p><p dir='rtl'>והקשו מהא דשרי להשליך בני מעיים לשונרא ביו&quot;ט.</p><p dir='rtl'>ודחו דכיון דאי לא שדי מסרח מעיקרא דעתיה עליה.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' מחלוקות נחלקו ר&quot;א ורבנן בעניין נטילת קיסם ומה טעם המחלוקת?</p><p dir='rtl'>ובאיזו מחלוקת פליגי ר&quot;ש ורבנן בברייתא, ומה טעמם?	א. לרבנן מגבב קיסמים רק משלפניו אבל מה שבחצר הואיל וטורח לאוספו אינו מוכן. ולר&quot;א כל שבחצר מוכן הוא.</p><p dir='rtl'>ב. לרבנן אינו מגבב אלא להסקה, דלא הוכנו עצים אלא להסקה. לר&quot;א שרי בכל תשמישים.</p><p dir='rtl'>לרבנן אסור לגבב ערמות ערמות דנראה כאוסף למחר ויום אחר. לר&quot;ש אם הוא מבשל שם קדירתו מוכחת עליו.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למלול עצי בשמים להריח?<p></p><p dir=""rtl"">ואיך תירצו את הסתירה בזה?</p>"	"אמרינן בברייתא דלא ימלול בשמים שמא יקטום לתקן כלי.<p></p><p dir=""rtl"">והקשו מהא דרב יהודה מפשח אלוותא אלוותא של בשמים.</p><p dir=""rtl"">[וכן הקשו ממתני' דשרי לשבור את החבית ליטול יינה ול""ח שיעשה כלי].</p><p dir=""rtl"">ואמרינן דתלי במח' ר""א ורבנן אי חייב חטאת אם יקטום, וממילא האם ראוי לגזור בזה.</p>"	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;א אסר לקטום עצי בשמים שמא יקטום לתקן כלי ויתחייב.</p><p dir='rtl'>מאיזו משנה הקשו ע&quot;ד, ואיך תירצוה?	ממתני' דשובר את החבית לאכול גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי.</p><p dir='rtl'>ותירצו במוסתקי, וכיון דרעועה היא ליכא למיגזר בה.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש תיקון כלי באוכלי בהמה?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דאמרינן גבי עצי בשמים דמוללו ולא יקטום?	רב יהודה אמר דאין בזה תיקון כלי.</p><p dir='rtl'>והקשו מעצי בשמים, ותירצו בקשים.</p><p dir='rtl'>ואף שקשים אינם בני מלילה, חסורי מחסרא, מולל וכו', בד&quot;א ברכים אבל בקשים לא שמא יעשה כלי.	<br/>ביצה דף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין מוציאים את האור ביו&quot;ט?	"משום דהוא מוליד ביו""ט."	<br/>ביצה דף לג		
